יום שלישי, 9 בפברואר 2010

"בין נבטים למגידו- למה להקים שדה תעופה בינלאומי בנבטים"

ממשלת ישראל החליטה להקים שדה תעופה בינלאומי נוסף. מדובר בהחלטה דרמטית, וקביעת מיקום שדה התעופה הנוסף, דרמטית אף יותר. הבחירה מתמקדת כעת בין מגידו לנבטים ואנחנו נמצאים ברגע ההכרעה.



גילוי נאות, גם הנגב וגם הגליל, שניהם בניי. פיתוח הנגב ופיתוח הגליל חשובים לי באותה המידה. כשקיבלתי את תפקיד השר לפיתוח הנגב והגליל הצבתי לי יעד: הבאת 300 אלף תושבים לנגב ו-300 אלף תושבים לגליל. רבים הרימו גבה כששמעו את המספרים, אך אני דבק בהם היום יותר מתמיד. בלי חזון אין עשייה ואין ספק שהקמת שדה תעופה שני יעזור להגשים את החזון.


השאלה שאנו צריכים לשאול היום היא האם תתקבל החלטה מחוללת שינוי שתפתח את אזור הדרום כולו, או האם תתקבל החלטה שתדכא חבל ארץ אחר ותוביל לסבל סביבתי אקולוגי וחברתי. אין עוררין על כך שלמדינת ישראל דרוש, ובהקדם, שדה תעופה בינלאומי נוסף כאשר מספר הנוסעים יעלה על 12 מיליון בשנה (כיום המספר 10.5 מיליון), ויפה שעה אחת קודם. בעוד הקמת שדה תעופה בינלאומי נוסף במגידו נתקלת בהתנגדות עזה של התושבים, החוששים לפגיעה באיכות חייהם, הרי שבנגב משוועים לפרויקט בסדר גודל כזה מזה שנים.


כבר היום אפשר ללמוד על ההשפעות הסביבתיות של שדה תעופה בינלאומי. מיליון וחצי אזרחים החיים בסמוך לנתב"ג יכולים לספר לתושבי עמק יזרעאל, עפולה והאזור איך זה מרגיש.

ראשי הרשויות והתושבים בצפון מתנגדים להקמת שדה תעופה במגידו בעוד בנגב כולם בעד הקמת שדה תעופה בנבטים. טיסות לילה יתאפשרו בנבטים בעוד במגידו לא. שדה תעופה במגידו עלול להיתקל בבעיות ביטחוניות לאור הקרבה לקו הירוק, בעוד שדה תעופה בנבטים לא ייתקל בבעיות כאלו.


התשתיות בשדה התעופה בנבטים קיימות והן החדישות ביותר בענף התעופה. מסלול המראה הארוך ביותר במזרח התיכון מאפשר נחיתות והמראות של כל סוגי המטוסים, מערך העזר והלוגיסטיקה הוא ברמה הגבוהה ביותר. היתרונות הללו, שגלומים בהקמת שדה התעופה הבינלאומי בנבטים, ישדרגו את מערך התעופה בישראל ולא על חשבון פגיעה באיכות חיים של תושבים.


שדה תעופה בנגב כבר קיים. עכשיו יש להתאימו ולהפכו לשדה תעופה בינלאומי עם טרמינל שיספק מאות אלפי מקומות עבודה נוספים, יפתח את הכלכלה המקומית, יחשוף מאות אלפי תיירים (הצפי לתיירות נכנסת לים המלח בשנת 2011 עומדת על 1.5 מיליון תיירים) למכמני הדרום.


שדה תעופה בנבטים הוא פרויקט מחולל שינוי. פרויקט שיעודד התיישבות בנגב, יחזק את ההתיישבות הקיימת ויעזור להשיג את היעד של הבאת 300 אלף תושבים נוספים לנגב בעשור הקרוב.


ההכרה בחשיבות פתיחתו של שדה בינלאומי נוסף לנתב"ג קיימת, המשמעות של הקמת שדה תעופה בנגב ידועה, המיקום הרלבנטי מובן, עכשיו נשאר לרתום את כולם למאמץ משותף לפרויקט הלאומי.

*המאמר נכתב על ידי המשנה לראש הממשלה סילבן שלום ופורס בעיתון הכלכלי ובאתר גלובוס

יום שני, 1 בפברואר 2010

הקשר בין ביטחון, פיתוח כלכלי והתהליך המדיני

שלום כלכלי הוא זרז לשלום מדיני . שלום כלכלי הוא יסוד חשוב ביציבות במזרח התיכון. אבל! שלום כלכלי לעולם לא יהיה תחליף לשלום מדיני – אלא מקביל לו/משלים.

ישראל מנהלת את המרוץ לשלום בכמה חזיתות: סוריה, הפלסטינאים והעולם הערבי והמוסלמי המתון (טוניס/מרוקו/מדינות המפרץ ועוד).כל החזיתות הן חשובות ליצירת יציבות אזורית. כל החזיתות חשובות ליצירת שלום מדיני וכלכלי כאחד.האחד שלוב בשני והאחד מניע את השני.

כשר חוץ פעלתי רבות מול העולם הערבי והמוסלמי המתון מתוך חשיבה כי הידוק היחסים איתן יוביל ליצירת לחץ על המדינות הקיצוניות תומכות הטרור.

מדיניות זאת הוכיחה את עצמה בתקופתי כשר חוץ יצרנו קשרים עם מדינות שלא היה לנו קשר איתן לפני כן (ביקור היסטורי בטוניס, מרוקו, מאוריטניה ועוד..) היו רבים שביקרו אותי וטענו שמדובר בבזבוז זמן יקר – כי כל עוד אין התקדמות בסוגיה הפלסטינית אין שום טעם לפנות למדינות אחרות. היום כולנו יודעים כמה זה כן חשוב, וכן נכון. לצערי מדיניות זאת הופסקה עם סיום תפקידי. התוצאה היא חוסר התקדמות בנושא הפלסטיני וגם ניתוק קשרים עם מדינות אחרות.

צריך לזכור: השלום עם ירדן ומצרים התאפשר לאחר שאנוואר סאדאת הצהיר לא עוד מלחמה לא עוד שפיכות דמים, ועם ירדן התאפשר לאחר שהמלך חוסיין המנוח הכריז על קץ הסכסוך והכיר בזכות הקיום של ישראל. מדינות רבות מכירות בקיומה של ישראל ואנו חייבים להדק את הקשר איתן. קשר זה יעודד ויפעיל לחץ על אחרות שטרם קיבלו את ההחלטה לקשר עם ישראל.

ממשלת ישראל מוכנה לנקוט בצעדים אמיתיים למען השלום. לצערי הרב ישראל מוכנה אבל הפלסטינים מפחדים. הפלסטינים טרם קיבלו את ההחלטה האמיצה להגיע לשלום אמת. הפלסטינים כבר מבינים כי הדרך לשלום איננה כרוכה רק במשא ומתן מדיני אך הם טרם קיבלו את ההחלטה האמיצה לממש זאת.

ישראל מנסה לפעול מול הפלסטינים בשני מישורים במקביל – המישור המדיני והמישור הכלכלי.שלום כלכלי הוצג במערכת בחירות האחרונה כיעד אסטרטגי של ממשלת הליכוד. אני מאמין כי שלום כלכלי הוא לא רק סיסמא. שלום כלכלי הוא אמצעי למינוף משא ומתן. החשש, המוטעה לצערי, של הפלסטינים שדיאלוג כלכלי יבוא על חשבון הדיאלוג המדיני עדיין קיים.

צעד ראשון במימוש יעד זה הוא בהקמת המשרד לשיתוף פעולה אזורי. היום יותר מתמיד האווירה, הנכונות והתנאים לשלום כלכלי ומדיני קיימים. שיתוף פעולה כלכלי יכול להוביל לשינוי דרמטי במזרח התיכון. הפלסטינים עדיין חוששים כי דיאלוג כלכלי יבוא על חשבון הדיאלוג המדיני – וזאת טעות לחשוב כך. התועלת שתהיה לאזרח הפשוט משיתוף פעולה כלכלי הוא גורם חשוב ביותר במימושם של הפרויקטים כגון זה שאנו חונכים היום. שיתוף הפעולה האזורי הוא נדבך חשוב בתהליך של הבאת יציבות ורווחה כלכלית לאיזור.

שיפור רמת החיים של התושבים הפלסטינים יסייע בהקטנת הכדאיות לעימות, לעידוד מתינות,לבניה הדרגתית של אמון ואופק של תקווה. בקשר שבין ישראל והרשות הפלסטינית תמיד אפשר לעשות יותר. גם מדינת ישראל יכולה לעשות יותר. האשמה היא לא רק בצד השני. אבל צריך שניים לטנגו. ממשלת ישראל מחוייבת להניע את התהליך המדיני והכלכלי.

מחוייבותי כשר המופקד על שיתוף פעולה אזורי היא להסיר את החסמים, לצלוח את המכשולים ולהביא למימושם של הפרויקטים. נפגשתי עם שר הכלכלה הפלסטיני, באסם חורי (שנאלץ בעקבות פגישה זו להתפטר ) זו הייתה הפגישה הראשונה בין שר פלסטיני לשר ישראלי מאז הרכבת הממשלה. הפגישה הוכיחה כי יש רצון אך גם חשש גדול, ולצערי הרב החשש גובר על הנכונות. החשש כי שיח כלכלי יבוא על חשבון השיח המדיני גבר . למרות זאת אני יכול לומר כי אנחנו ממשיכים לעשות ולפעול למען הפלסטינים, למען שיפור מצבם הכלכלי.

רק לאחרונה פתחנו את מעבר ג'נין לכלי רכב של ערבים ישראלים, פתיחת המעבר מקדמת את פיתוח הכלכלה הפלסטינית, ע"י הכנסת ערבים ישראלים לערים פלסטיניות שישמשו ככוח קניה ומאפשרת תנועה של מאות כלי רכב במעבר מידי יום בין ישראל לעיר ג'נין.כמו כן, הגדלנו את מכסות הבשר ומוצרי החלב לבקשתם.

פרוייקטים כלכליים בין שני הצדדים תרומתם לא רק ביצירת אמון הבנה ושיתוף פעולה אלא בסופו של דבר הם מנוע צמיחה חשוב. בניגוד לכל העולם שבו הצמחיה שלילית, הצמיחה ברשות היא יותר מחיובית ועומדת על 8%.

בתפקידי כשר לשיתוף פעולה אזורי אני מחוייב לפעילות שוטפת ויומיומית לקידום האינטרסים המשותפים והמיזמים המשותפים בינננו לבין שכנינו. אני מאמין כי שלום כלכלי הוא לא רק סיסמא. שיפור הכלכלה הפלסטינית תחזיר את התקווה לצעירים תיתן להם סיבה ללכת בדרך הנכונה, בדרך האנושית וההגיונית. יש לעודד את חפצי החיים ולא את חפצי המוות וההרס ולכן המאמץ חייב להיות משותף הרצון חייב להיות הדדי.

אנו פועלים לקידום יחסי הסחר והכלכלה מול הרשות הפלסטינית ומדינות שכנות. באמצעות פרויקטים אלו נוכל לבנות אמון בין שני הצדדים, צעד חשוב בקידום התהליך המדיני. ממשלת ישראל כבר עשתה את הצעד הראשון. ממשלת ישראל הקימה את המשרד לשיתוף פעולה אזורי שאני עומד בראשו. כל תפקידו וייעודו של המשרד הוא לתרגם את החזון למעשים. אני מאמין שזה אפשרי. על העם הפלסטיני להכריע אחת ולתמיד לצד מי הם רוצים לחיות: לצד טרור ואלימות או שקט יציבות וביטחון אישי.

* נאום השר שלום בכנס הרצליה 2010
Powered By Blogger

סה"כ צפיות בדף